<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימן י"ז</h1>
<h2>דף י:</h2>
והמתענה על החולה ונתרפא או על הצרה ועברה הרי מתענה ומשלים והטעם שעדיין יש לו לדאג על שלא עברה לגמרי וכתב הר"ש ז"ל וה"ה אם ימות החולה אם לא תעבור הצרה ויהיה באפס תקוה שמתענה ומשלים נדרו לגמרי שלא יהיה כמתנה עם קונו אם תתן לי כך אעשה כך עכ"ל והר' אהרן הלוי ז"ל כתב ודווקא אותו יום ליחיד אבל תענית של גשמים לא שנא יחיד לא שנא צבור אם נענו קודם חצות לא ישלימו שכבר נענו ועברה צרתם.
<h2>דף יט.</h2>
ובירושלמי אחר חצות ישלימו שכבר עבר רוב היום בקדושה כלומר שהתחיל התענית קודם חצות אין אדם מרגיש בתעניתו ועל זה אמרו בירושלמי א"ר אחא בר חנינא אסור להתענות בשבת עד ו' שעות. ואין בני אדם נזהרין מזה בשבתות של חתן וימים טובים שמאריכין בפיוטים עד לאחר ו' שעות וצ"ע.
והמתענה על החולה ונתרפא או על הצרה ועברה הרי מתענה ומשלים והטעם שעדיין יש לו לדאג על שלא עברה לגמרי וכתב הר"ש ז"ל וה"ה אם ימות החולה אם לא תעבור הצרה ויהיה באפס תקוה שמתענה ומשלים נדרו לגמרי שלא יהיה כמתנה עם קונו אם תתן לי כך אעשה כך עכ"ל והר' אהרן הלוי ז"ל כתב ודווקא אותו יום ליחיד אבל תענית של גשמים לא שנא יחיד לא שנא צבור אם נענו קודם חצות לא ישלימו שכבר נענו ועברה צרתם.
